איך לבנות תקשורת בריאה עם מתבגרים ?
מאמר אורח מאת קירה דן אור
גיל ההתבגרות הוא גיל מבלבל. ההורמונים משתוללים, יש התפתחות מואצת של המוח. המתבגרים שלנו מלאים תובנות על עצמם, על העולם, על החיים, עלינו – והכול מאוד דרמטי.
הורים רבים מגיעים להדרכות כשהם כבר בשלב שבו הם מתקשים לבנות תקשורת עם המתבגרים שלהם.
מתוך הכאב הזה המאמר שלפניכם נכתב, כדי לתת לכם כלים לתקשורת בריאה עם מתבגרים.
4 יסודות קריטיים להתמודדות עם גיל ההתבגרות ורגעי משבר
לפני רגע היינו כל עולמם ופתאום אנחנו מרגישים שאנחנו לא יודעים עליהם כלום.
פעם הם רצו להיות דומים לנו, בגיל ההתבגרות הם רוצים להיות כמו החברים שלהם. יש להם מספיק ביטחון לצאת לעולם וליצור מערכות יחסים חזקות עם בני גילם (זה סימן טוב!).
הם חייבים להתרחק מאיתנו כדי לגלות מי הם. קשה מאוד לגלות מי אתה כשאתה גר בבית עם מישהי שכל היום אומרת לך מה אתה צריך לעשות, או מישהו שאומר לך מה אתה צריך להיות וממה להימנע.
השפה שלהם הופכת דרמטית וקיצונית. הם רוצים להיראות ולהישמע, והם משתמשים בכל התותחים הכבדים. אבל אנחנו צריכים להיות חזקים ולא להירתע או להיפגע, עם כמה שזה קשה.
זה קורה במשפחות הכי טובות, ולצערנו זה מאוד מערער אותנו ואת הסמכות ההורית שלנו.
מתוך הכאב שלך ושל רבות אחרות, סיכמתי את ארבעת היסודות לתקשורת בריאה עם מתבגרים
יצירת הזדמנויות לשיתוף: זמן איכות משמעותי עם המתבגר
זמן אחת על אחד הוא אחד הכלים החזקים ביותר שיש לנו כהורים, זה לא חייב להיות יום כיף שלם או טיסה לחו"ל. זמן איכות משמעותי יכול להיות הרבה יותר פשוט, העיקר שהוא מתרחש בסיטואציה שבה דעתו של אף אחד מכם אינה מוסחת.
רעיונות ליצירת הזדמנויות לשיתוף:
-
נסיעה משותפת ברכב: סביבה ניטרלית שבה לא צריך להסתכל אחד לשני בעיניים.
-
הכנת ארוחת ערב משותפת: עשייה שאינה דורשת שיחה, אבל מאפשרת לה להתפתח.
-
הליכה בערב: להוציא אנרגיה ולדבר ברוגע.
-
לימוד הפוך": לבקש מהילד שילמד אתכם משהו – ציור, מוזיקה, משחק מחשב, כל דבר שהוא אוהב. זה מכניס אתכם לעולמו.
להיות מאסטריות בהקשבה
אף אחד לא לימד אותנו להקשיב מבלי להתעסק בעצמנו. אפילו עכשיו כשאתן קוראות את זה, כמה מכן עסוקות במחשבות על עצמכן, על העבודה, על החיים?
תזכרו את הפעם האחרונה ששיתפתן מישהו במשהו אישי. למה בחרתם דווקא באדם הזה? כי הוא ידע להקשיב. הקשבה אמיתית היא מיומנות שצריך ללמוד, ואפשר ללמוד אותה, אבל בעיקר צריך לתרגל כדי להצליח, אז בפעם הבאה שאת משוחחת עם הילד שלך, תקשיבי לו באמת, בלי להיזכר במשהו באמצע, בלי לחכות לתורך להגיב. רק להקשיב לשם ה-להקשיב.
התגובות שלנו הן קריטיות: לשדר הכלה ואפס שיפוטיות
ברוב הפעמים, כשמתבגרים נמנעים מלשתף אותנו, זה בגלל שיש להם ניסיון עבר לא טוב בשיתופים אותנו. לפעמים זה אפילו לא נמצא במודע שלהם, אבל הם למדו שעדיף לא לשתף.
הדרך היחידה להתמודד עם זה היא להוכיח ביומיום שאנחנו לא נצלוב אותם על מעיל שנשכח בבית הספר או סיפור על אי נעימות בהפסקה, או רגשות שליליים שהם חווים. אנחנו צריכות להיות בהכלה וחסרות שיפוטיות לכל הדברים שהילדים שלנו בוחרים לשתף אותנו בהן, אחרת הן יפסיקו. התגובה שלנו על הדבר הכי שולי היא אבן בחומה שהמתבגרים בונים סביבם.
שתפו בגבולות הסביר: היו מודל לחיקוי (בזהירות)
אנחנו המודל של הילדים שלנו, כדי שהם ישתפו גם אנחנו צריכים לשתף. בזהירות. לא להפיל עליהם את הבעיות והדאגות, אלא לחלוק זיכרונות, חוויות יומיומיות שאינן קשורות אליהן, כמו רעיונות שעלו לכם, חוויות מהילדות שלכם, חוויות מהבנק/דואר/משרד ועוד...
גם אם נדמה לכם שאתם "חופרים" - עדיף לחפור את החפירה הזו מאשר לנאום עכשיו על מה הם עשו לא בסדר.
המשבר כבר בעי צומו?
כאשר המשבר כבר בעיצומו זה פשוט מאריך את הדרך. ההתמדה, כמים בסלע, חוצבת את דרכנו לליבו של הילד. זה לא קל. זה פוגע בערך העצמי שלנו, פוגע במסוגלות ההורית שלנו ועוד. תעזרו באנשי מקצוע שיתמכו בכם בדרך הזו. המטרה היא לצאת מתוך המשבר ולא להעמיק אותו.
קבלו 3 כלים קריטיים להתמודדות
1.תדאגו לעצמכן -הילדים שלנו זקוקים לנו יציבות וחזקות, כדי שנוכל להכיל את כל ההוריקן שהם פורקים. אם אנחנו מרוסקות, עצבניות או בדיכאון, אנחנו לא יכולות לסייע. אנחנו חייבות לעזור לעצמנו בשבילם.
2.לא לקחת ללב-הם ינסו להכאיב כי כואב להם, הם יעצבנו, כי הם כועסים. תפקידך להבין את המסר בין השורות. גם אם זה נאמר כדי לפגוע, את צריכה לשאול את עצמך, למה הוא מנסה לפגוע? מה כואב לו. רק ככה זה יפסק. צריך לאתר את השורש. לא את המילים שנזרקות באוויר.
3.הכאב שייך גם לילדים-יש לנו נטייה טבעית להאשים את עצמנו או לכאוב את הכאב של הילדים שלנו. וזה בדיוק ההפך ממה שהילדים שלנו זקוקים לו. כשאת עסוקה בכאב שלך, אין מקום לכאב של הילדים. אנחנו חייבות לדאוג שהילדים שלנו יוכלו לפרוק את כל הרגשות השליליים שלהם אצלנו, או במקום מוגן אחר שיוכל להכיל אותם.
מניעת ניכור הורי: איך לשמור על הקשר כשמערכת היחסים מורכבת
כשאני מלווה הורים שחוששים מניתוק קשר, מהסתה או מניכור הורי, העבודה היא על חיזוק מערכת היחסים שלהם עם הילדים. כיוון שהרבה פעמים אתם מגיעים טעונים ועמוסים רגשית בעצמכם, חשוב שתמצאו מקום לפרוק, ולהרכיב את הגרסה החדשה של ההורה שאתם בוחרים להיות.
כללי זהב למניעת פגיעה בילד:
-
אסור לנו לדבר בשלילה על בני הזוג או האקסים שלנו ליד הילדים. זה מאוד מקשה על הילדים להתמודד עם הסערה הרגשית כששני אנשים אהובים מלכלכים אחד על השני.
-
הערות עוקצניות יכולות לסכל ולהרוס את כל המאמצים שלנו ליצור קרבה. אנחנו תמיד צריכות לתת לילדים שלנו תחושת נינוחות וביטחון.
-
השאיפה שלנו תמיד תהיה לשמור על התקשורת הכי טובה שניתן עם בן הזוג שלנו לשעבר.
לסיכום
זכרו תמיד:
-
גיל ההתבגרות יחלוף. זה שלב זמני.
-
אתם חשובים למתבגרים שלכם, גם אם קשה לכם לראות את זה עכשיו.
-
כל ילד, בכל גיל, רוצה שההורים שלו ירצו בקרבתו ויהיו גאים בו.
-
אל תוותרי אף פעם! רק מידי פעם קחי הפסקות.
-
תבהירי בכל צורה אפשרית שאת שם למען הילדים שלך – תמיד וללא תנאים!
-
אם זה כבר הגיע לכדי ניכור הורי, דעו שזה לא גזירת גורל. קשר עקבי ואוהב יפרוץ כל חומה.
-
אל תאבדו תקווה.